המוסד לביטוח לאומי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה בסדר דין מקוצר למענק לימודים, בסך 8,597 ₪, בעקבות מוות של אדם בתאונת דרכים. מדובר בתביעה שנייה, מאחר והתביעה הקודמת ת.א. 26554-05-10 , שהוגשה בסדר דין רגיל, נמחקה.

הצדדים הסמיכו מותב זה להכריע במחלוקת כולה על יסוד סיכומים בכתב . לאחר הגשת

הסיכומים ביקש ב"כ הנתבעים לצרף כאסמכתא פסק דין חדש שניתן בבית המשפט המחוזי

בירושלים . הבקשה הועברה לתגובת ב"כ התובע , אשר התייחסה לתוכנו של פסק הדין

ובכך למעשה הסכימה לצירופו כאסמכתא . יוער כי גם אלמלא אותה הסכמה משתמעת ,

היתה הבקשה צפויה להתקבל שכן מאגר הפסיקה נגיש ממילא לבית המשפט גם אם לא

הופנה לפסק הדין ע"י מי מהצדדים .

2.ביום 12/06/2003 בשעה 22:05, נהרג המנוח דנן בתאונת דרכים בעת שנהג ברכב בסמוך לגבעת זאב/מכבים. מדובר בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975. בעקבות התאונה הגישה משפחת המנוח תביעה כנגד התובע לקבלת קצבת שאירים ומענק לימודים. התובע שילם, משלם וישלם את האמור על-פי חוק הביטוח הלאומי. התובע טוען כי הנתבעים הינם צד שלישי לצורך הוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי וכי בהתאם לסעיף זה רשאי התובע לתבוע מאת הנתבעים את הסכומים אותם הוא משלם למשפחת המנוח בעקבות התאונה.

3.התובע טוען ששילם למשפחת המנוח סך של 641,133 ₪.

4.התובע טוען כי ביום 27/05/2009, בעקבות הודעתו לביטול תחולת ההסכם בינו לבין חברות הביטוח, פנה לנתבעת בדרישה לתשלום מלוא הכספים ששולמו למשפחת המנוח בסך של 641,133 ₪.

5.ביום 09/07/2009 הנתבעת שילמה לתובע סכום של 324,026 ₪ בהעברה בנקאית, עובדה שאיננה שנויה במחלוקת.

6.התובע טוען כי על-פי הסכם שנחתם בין התובע לנתבעים, אמורים הנתבעים לשלם לו עבור מענקי הלימודים אשר הועברו למשפחת המנוח ע"ס 8,597 ₪.

7.התובע טוען כי חברות הביטוח במסגרת תביעות פלת"ד המוגשות נגדן, נוהגות לנכות מן התשלומים שהן משלמות לתלויים - מענקי לימודים ומענקי מחייה המשולמים לשאירים ולפיכך מנועות הנתבעות מלטעון כי אין לתובע זכות שיבוב בגינן.

8.התובע מבקש לקבל גם הפרשי הצמדה וריבית הסכמית מיום משלוח הדרישה, דהיינו מיום 27/05/2009 או מיום הגשת כתב התביעה הראשון שהוגש בתיק ת.א. 26554-05-10.

9.הנתבעים טוענים כי דרישת התובע לשיפוי בעבור מענקי הלימודים אותם העביר למשפחת המנוח, מנוגדת לדין ולפסיקה וכי דינה להידחות. הנתבעים טוענים כי אין אף אזכור לעניין מענקי הלימודים בהסכם שבין התובע לנתבעים.

הנתבעים טוענים אף כי לפי ס' 8 לחוק משפחות חד-הוריות והן לפי ס' 74(ג) לחוק הביטוח הלאומי, מענקי הלימודים ישולמו מאוצר המדינה, והוא זה שיעביר את הכספים לתובע לצורך ביצוע התשלומים. דהיינו, לא מדובר בסכום היוצא מתקציבו של התובע, אלא האחרון משמש כצינור וכמתווך בלבד להעברת הכספים בין האוצר לבין משפחת המנוח. הנתבעים מציינים כי על-פי האמור, דרישת התובע לשיפוי עבור סכומים שלא שולמו מקופתו, ראויה להידחות על הסף.

הנתבעים טוענים, כי רק החל משנת 2003 התחיל לכלול התובע בדרישות השיבוב שנשלחו על-ידו את סכומי מענקי הלימודים.

10.הנתבעים טוענים כי טענת התובע לפיה הן מנכות את מענקי הלימודים בתיקים אחרים מאת התלויים איננה ברורה, שכן, מדובר בנפגעים אחרים ובמבטחות אחרות ומשכך לא מובנת טענת התובע לעניין ההשוואה למקרה דנן.

11.הנתבעים טוענים כי מענק הלימודים כלל לא מוגדר כגמלה ואף מביאים לכך סימוכין מדברי כב' השופט וינוגרד בת"א 12775/04 המוסד לביטוח לאומי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ לפיהם מתחייבת המסקנה כי ההלוואה העומדת אינה כלולה במסגרת הגמלאות שעל המבטחות להשיב לתובע. הנתבעים מציינים כי הערעור שהגיש התובע על פסק דין זה, נדחה.